#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ליה ר' ירמיה לר' זירא, ר' יוחנן היכי מברך על זית מליח, כיון דשקילה לגרעיניה בצר ליה שיעורא. א] תי' הבבלי. ב] תי' הירושלמי. ג] תי' תוס' דלא פליגי.	"א] מי סברת כזית גדול בעינן כזית בינוני בעינן, וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן זית גדול הוה דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא.<br>ב] משום בריה. ג] בתחי' כתבו תוס' דפליגי, ואין הלכה כירושלמי. ואח""כ כ' שה""ר יוסף פי', שכאן מיירי שהוסר הגרעין ונמלח, וא""כ אינו כברייתו, והירושלמי סבר שהיה שלם. [ועי' עוד בראשונים פה]."	ברכות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא הביאו לפניו כרוב ודורמסקין [שלקות מעשב], ופרגיות [בשר עוף]. נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך קפץ וברך על הפרגיות לגלג עליו חבירו. במה נחלקו- א] בהו""א. ב] לדחית הגמ'."	"הירקות היו מבושלים. א] מברך סבר ששלקות ברכתם שהכל, הלכך חביב עדיף, ופרגיות היו חביבות עליו. ומלגלג סבר שלקות בורא פרי האדמה, ולכן הם קודמים לחביב כשברכתו שהכל.<br>ב] לכו""ע שלקות שהכל, ונחלקו אם חביב עדיף, או כרוב עדיף דזיין."	ברכות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גרגלידי דלפתא שפרמינהו [חתכם]. מה ברכתם.	"רב הונא- פרימא רבא פבה""א, זוטא שהכל [גריעותא היא. רש""י].<br>רב יהודה- אידי ואידי בפה""א, והאי דפרמינהו טפי כי היכי דנמתיק טעמיה."	ברכות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רב פפא מיא דשיבתא מאי. מה ספיקו. ב] מהיכן פשטו.	א] למתוקי טעמא עבדי [וברכתו כברכת השבת] או לעבורי זוהמא עבדי לה. ב] תא שמע השבת משנתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומאת אוכלים שמע מינה למתוקי טעמא עבדי לה שמע מינה.	ברכות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב חייא בר אשי פת צנומה בקערה מברכין עליה המוציא. פרש [תוס']. ב] ב' דעות נוספות.	"א] [ע""פ רשב""א בשם תוס', ורא""ש]. מיירי במביא פת שלימה ועושהו פירורין דקין בקערה. וכיון שחתכה לצורך אכילה כעת, חשיב שלימה גם אם מברך אחרי שבוצע. [עי' רשב""א שהקשה על פי' זה].<br>ב] לר' חייא צריך שתכלה ברכה עם הפת [עם פריסת הפרוסה]. ולרבא מברך ואח""כ בוצע [כדי שגם בגמר הברכה עדיין תהיה שלימה]."	ברכות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוס'. טעם הירושלמי לא לפרוס לפני הברכה [לא משום שלם].	"כדי שאם יפול הפרוסה מידו, אם פרס לפני הברכה, א""כ בירך רק עליה, וצריך לברך שוב כשאוכל פרוסה אחרת [כירושלמי לענין תורמוס, הובא בתוס' בע""א]. משא""כ כעת שבירך על כל הפת."	ברכות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר: לא כי, אלא חצי בצל גדול. להו""א פליגי בשלם וחשוב מה עדיף. א] לאיזה נדון רוצים לפשוט מזה. ב] מהי המעלה כאן בחצי בצל גדול. רש""י ותוס'. ומדוע דומה למעלה בנידון לענין ברכה."	"א] לפרוסה של חטים ושלימה של שעורים, שהגמ' אמרה שלכו""ע פרוסה של חטים קודמים. [אך לא לפתיתין ושלמין, עי' להלן].<br>ב] רש""י -כי יש בו יותר [לכאו' הכוונה שבסך הכך הכהן יקבל כך יותר]. ותוס' פירשו שבצל גדול יותר טוב.<br>ומבואר בתוס' שמקביל למעלה של אקדמה קרא [גבי להקדים חטים לברכה], כי יש כאן פסוק את חלבו ממנו. [העולה- כאן בנתינה לכהן זה יותר מגדול לענין ברכה, ומקביל לחטים כלפי שעורים בברכה]."	ברכות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר: לא כי, אלא חצי בצל גדול. למסקנא במאי פליגי.	"בעלמא לכו""ע חצי בצל גדול עדיף [דכתיב את חלבו ממנו. וכמו שפרוסת חטים קודמת לשלימה משעורים]. וכאן כשאין כהן פה, וטעם ת""ק משום ששלם מתקיים."	ברכות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין. ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר. מה טעמו של רב הונא, והאם לדידיה צריך לברך דוקא על הפתיתין. רש""י ותוס'."	"לרש""י לרב הונא אין מעלה לשלימים. ואם הפתיתין גדולים צריך לברך עליהם [דמעלת גדולים כן ס""ל].<br>ולתוס' איירי בפתיתים גדולים יותר מהשלימים, וס""ל שמעלת גדול שוה למעלת שלם, ולכן יברך על מה שירצה."	ברכות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן, ומנו מר בריה דרבינא, דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע. מהו ידי שניהם, וממה בוצע. א] לרש""י. ב] לתוס'."	"א] בפתיתין גדולים ושלימים קטנים, שלרב הונא גדול עדיף [דלא ס""ל מעלת שלם כלל] ולר' יוחנן שלם עדיף. ובוצע או משתיהן או מן השלמה.<br>ב] לר""ת אין לפרש כך, דבזה יבצע רק על השלם, ויוצא גם אליבא דרב הונא. אלא בפרוסה של חטים ושלימה של שעורים. [ויבצע מהחטים. ראשונים]."	ברכות לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוס'. הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע. ממה בוצע- אמור רק סברא בכל אחד לבצוע ממנו.	"מצות אכילת מצה עושים בפרוסה, דלחם עוני כתיב [ולכן יש פרוסה]. וכך נהג רבינו מנחם מווינא לבצוע רק ממנה, דהשלימה באה רק בשביל לחם משנה.<br>אך כתבו תוס' בתחילה שאין לעשות גם המוציא על הפרוסה, דהוי כעושה מצוות חבילות חבילות, ודנו תוס' בזה שהיא רק ברכת הנהנין ולכן אין בזה חבילות חבילות, עיי""ש עוד מנהגי ר""י."	ברכות לט:		
